המבוך של פאן הוא סיפור פשוט, אך הבמאי גילרמו דל טורו חוקר נושאים מורכבים על מוסר אנושי ורצון חופשי.
המבוך של פאן הוא גם קטע תקופתי המושרש באירועים היסטוריים וגם אגדה אפלה החוקרת פחדים ונפלאות ילדותיות, אך המשמעות האמיתית של הסרט נעוצה ביכולתו לשקף את שני ההיבטים הללו כחוויות מקבילות. הבמאי גילרמו דל טורו ידוע ברגישותו לשלב בין הפנטסטי לבין הארצי, ומטשטש את הקו המפריד בין מפלצות מיתיות לאנשים יומיומיים. האגדה האלימה אך הגחמנית של המחבר, שעדיין נחשבת ליצירת מופת קולנועית, היא אולי הדוגמה המכתיבה לסגנון סיפור הסיפורים שלו.
על אף כל הניתוחים הביקורתיים שהסרט עורר, דל טורו הביע זאת המבוך של פאן הוא, בבסיסו, סיפור פשוט שנוצר כדי לגלם את האגדות שהעניקו השראה ליצירה. בראיון שנכלל במהדורת הווידיאו הביתית הצהיר הבמאי כי הפשטות הזו היא שמפחידה אנשים ומעבירה מסר ברור בנרטיבים מסוג זה. היעדר ההסבר אודות ההתרחשויות הקסומות הוא מטריד וגם פיוטי, ומאפשר לסיפור לזרום בתוך עולמו ובאמצעות דימוייו.
המשך לגלול כדי להמשיך לקרוא לחץ על הלחצן למטה כדי להתחיל מאמר זה בתצוגה מהירה.
מותר לדמויות להיות ארכיטיפים על מנת להתאים לתפקידיהם במסגרת המסורת העממית, כמו גם להבהיר את הנושאים לאורך הסיפור. הגיבורה, אופליה, מייצגת את הילדה המתבגרת שנמצאת בדרך כלל באגדות, ואילו הגיבורים והנבלים מוגדרים ביחס לעמיתיהם באגדות. למשל, דל טורו מציין כי המורדים הם כמו חורשי היער שמצילים כיפה אדומה מוולף הפשיסט הגדול הגדול. באופן דומה ניתן לראות את האלמנטים הפנטסטיים שאופליה עדה אליהם כדרך שלה להבין את העולם הסובב אותה, באותה צורה שבה משתמשים באגדות כדי להסביר מושגים מורכבים בצורה יותר קלה לעיכול.
המבוך של פאן הוא על בחירה ואי ציות
דל טורו הצהיר כי הנושאים של מבוך פאן ניתן לאתר לאורך הנרטיב בשל החזרה הסמלית, תכונה נפוצה של אגדות. הפאון מעניק לעופליה שלוש משימות כדי לסייע לה לחזור למקומה כמלכת העולם התחתון, אך לעתים קרובות היא אינה מצייתת להוראות ועושה בחירות על סמך מצפונה שלה. ההחלטות שלה לא תמיד הכי בטוחות, כמו במקרה של אכילת האוכל של האדם החיוור, אבל המוסר שלה בסופו של דבר מאפשר לה את האצילים והגיבורים ביותר בסיומות. במקום לשפוך את דמו של אחיה התינוק, אופליה שפכה את שלה כדי לפתוח את הפורטל לעולם התחתון.
כמו כן, פעולה תחת משטר פשיסטי טומנת בחובה סכנה משלה המושתתת על העולם האמיתי. המורדים מתנגדים לשלטון האוטוקרטי באמצעות אי ציות, שמזכיר את נטייתה של אופליה לעקוב אחר בחירותיה במקום למלא אחר פקודות בעיוורון. עוזרת הבית מרצדס מקבילה לאופליה בהתנהגותה החתרנית, עוברת משפטים שלה נגד קפטן וידאל המפלצתי. לפיכך, שני הנרטיבים השזורים זה בזה חוזרים על אותם דפוסים כדי להוכיח כי אמון ברגשות אישיים על סמכות מוביל לתחושת מוסר טהורה יותר.
דל טורו מספר על כך שהפסיכולוג ברונו בטלהיים תיאר כי לאורך כל ההיסטוריה אגדות שימשו לידי ביטוי בהיבטים אניגמטיים בעולם. בתחילה שימשו סיפורים אלה להסבר תופעות טבע, אך עם התפתחות המדע הם ייצגו היבטים פסיכולוגיים יותר הקשורים להתנהגות אנושית. המבוך של פאן האם יוצר הסרט ממשיך את המסורת העשירה הזו בדרכו, תוך שימוש באיקונוגרפיה ספציפית כדי להביא אלמנטים מהאגדות לעולם האמיתי באמצעות מפלצות להביע שטיח של מוסר אנושי.