התסריט לא מצליח לעמוד בפני עצמו, אז זה תלוי בלי יונג-ג'ה ליצור נרטיב משכנע באמצעות הבימוי והביצוע שלו.
חם מהעקבים של ההופעה זוכת האמי שלו ב סדרת הלהיט של נטפליקס משחק קלמארי , לי יונג-ג'ה מזכיר לקהל שהוא לא איזה סחורה לוהטת חדשה מדרום קוריאה, אבל הוא מגה-כוכב בתום לב שלקהל המערבי יש מזל להתברך בו. הפרויקט האחרון שלו מציג את כישוריו חסרי הגבולות בזמן שהוא מביים, כותב, מפיק ומככב לָצוּד , מותחן ריגול מתקופת המלחמה הקרה המתרחש בדרום קוריאה.
האם תהיה חזית קרב מלחמת הכוכבים 3
לָצוּד , הופעת הבכורה של לי בבימוי, עוקבת אחר שני סוכנים, פארק פיונג-הו (לי) וקים יונג-דו (ג'ונג וו-סונג), מסוכנות הביון המרכזית הקוריאנית שחייבים למצוא שומה צפון קוריאנית מוטבעת עמוק בתוך הסוכנות. יש קצת יריבות בין השניים כשהם עומדים בראש חטיבות שונות. זה גורם לשינויים בלתי צפויים בחקירה שלהם, והם כמובן חושדים זה בזה. כשהם רודפים אחרי הבוגד, מתברר שכל הסוכנות תושפע ואולי אפילו תישרף איתם.
מותחן האקשן הזה לא קצר בתככים, דרמה ואקשן, אבל ההוק העיקרי הוא המשחק. כמו תמיד, לי מרשים עם הופעה מחויבת והילה מושכת שמושכת את הצופים פנימה בקלות. הכוכב שלו, Jung Woo-sung, דינמי באותה מידה, תואם את העוצמה והאש של לי. השניים משחקים אחד את השני היטב, משלימים זה את תכונות האופי המובהקות של זה, ויוצרים את התחושה שהדמויות שלהם אינן אותו סוג של סוכן. ההופעות שלהם ביססו את מותחן הפעולה האינטנסיבי ולעיתים המבולבל הזה.
לי בהחלט למד הרבה משנותיו הרבות כשחקן. כישורי המצלמה שלו חלקים, יעילים ואפקטיביים. הוא מתאים את עצמו לצרכים של כל סצנה כדי להגביר את האינטנסיביות והדרמה בכל רגע נתון. הסבלנות שלו בסגנונו ראויה להערצה; ועוד יותר ראויה להערצה היא היכולת שלו להתגבר על תסריט מבושל מדי (שהוא היה שותף לכתיבתו). הסרט אף פעם לא מאבד מומנטום, אפילו כשהוא חייב לעמוד בפני הדחף להיות אקשן ולהתיישב בתעלומה. יש סיפור לספר, ואי אפשר לספר אותו רק עם רובים ומרדפי מכוניות, למרות שלי לפחות מנסה.
עד כמה שהבימוי של לי מרשים, והוא מתחייב למצוא איזון בסיפור הזה, קשה לומר שהוא מצליח. הסיפור קצת סובל בגלל הקצב, אבל גם התסריט לוקה בחסר. זה מפותל בדרכים הכי גרועות שאפשר. הסתרת זהות הבוגד ואת האמת של כל הנרטיב היא המפתח למותחן מסתורין מוצלח, אבל התוצאה מצחיקה, וזו לא צריכה להיות המטרה. הגישה ההיפר-אינטנסיבית של לי ללכידת הסיפור, למרבה המזל מסיטה את תשומת הלב מהתסריט החסר.
בין אם התסריט התכוון לכך או לא, לָצוּד הוא בחינה צינית וניהיליסטית של הדרך הקשה לשלום. בעוד ששלום הוא 'המטרה' של הסוכנות, יש תחושה של תחושה של חוסר אונים לחלוטין מול האבדון הממשמש ובא. בין אם זה מתסכל את הדמויות או לא, הם תורמים להומה. זהו תצפית חדה על יחסי דרום קוריאה-צפון קוריאה, אבל האווירה הלא נעימה והמסוכנת הזו מניעה את הסרט מסצנת האקשן הנפיצה הראשונה. התסריט לא מצליח לעמוד בפני עצמו, אז זה תלוי בלי ליצור נרטיב משכנע באמצעות הבימוי והביצוע שלו. עם קצת כוונון עדין, האופי התזזיתי והכאוטי של הפעולה המסוגננת יתבסס על ידי כתיבה נוקבת ונוקבת.
על מה הסרט הבלתי אפשרי
למרות הצרות מהעמוד, לָצוּד מצטיין כפעיל מרים דופק. הוא קיים כדי לרגש את הקהל באמצעות החוצפה המוחלטת שלו. רדוד ככל שיהיה, זה משעשע. מה שתגיד לי יונג-ג'ה מחליט להמשיך בתור הפיצ'ר הבא שלו, עם תסריט מוצק, יצירת מופת חייבת להיווצר.
לָצוּד נפתח בבתי הקולנוע וזמין ב-VOD שישי, 2 בדצמבר. אורכו 131 דקות ואינו מדורג.