הסיטקום הבריטי המשרד ועיבודו האמריקני פופולריים ומוערכים באותה מידה, אך הם שונים בסיפור, בדמויות, בהומור ובטון.
הגרסאות בבריטניה ובארה'ב המשרד בעוד שהם כמעט זהים בהנחות היסוד, הם משקפים את ההבדלים התרבותיים בין מולדתם. נוצר על ידי ריקי ג'רווייס וסטפן מרצ'נט וגרג דניאלס בהתאמה, שניהם סדרת הסיטקום הבריטית של ה- BBC הבריטית ועיבוד ה- NBC האמריקאי שלה מוצאים הומור במוחשי הדמויות העובדות בסביבת משרדים ארצית.
הסדרה המקורית בבריטניה לא הייתה סנסציה של לילה, אך עד מהרה היא התפשטה על פני הגלובוס והפכה לקלאסיקה מצומצמת. העיבוד האמריקני היה גם כוויה איטית, שנמתחה תחילה על ביקורת על חיסול עייף של חומר המקור. בעקבות העונה הראשונה שלה, העיבוד סטה מהמקור בסיפור, בדמויות ובטון, וקיבל חיים משלו שהדהדו עם קהל אמריקאי.
המשך לגלול כדי להמשיך לקרוא לחץ על הלחצן למטה כדי להתחיל מאמר זה בתצוגה מהירה.
הגרסה המקורית של המשרד רץ במשך שתי עונות של שישה פרקים, בתוספת ספיישל חג המולד בשני חלקים (כמקובל בקלאסיקות טלוויזיה בריטיות). יוצרי העיבוד לקחו את הצלחת התוכנית ורצו איתה במשך תשע עונות, גם לאחר עזיבתו העונה השנויה במחלוקת של הכוכב סטיב קארל. שלא כמו עיבודים רבים בארה'ב לתוכניות בבריטניה, כגון עורות ו צימוד , המשרד ארה'ב בסופו של דבר הייתה פופולרית כמו המקור. לשבחים של צופים ומבקרים כאחד, שתי הסדרות האהובות נחשבות לעיתים קרובות לתוכניות הטלוויזיה המצחיקות ביותר של המאה עד כה, אך יש ביניהן כמה הבדלים.
דמויות המשרד: ארה'ב נגד. בְּרִיטַנִיָה
המשרד ההתייחסות של דמויות בריטניה טמונה בסבל והשעמום שלהן, בעוד שהדמויות האמריקאיות נושאות אופטימיות כל אמריקאית. עיקר הסדרה הבריטית הוא ניסיונותיו החירשים של הבוס הנרקיסיסט דייוויד ברנט להרשים את עמיתיו,שנכשלים בגלל הגזענות, הסקסיזם וחוסר היכולת החברתית הכללית שלו בשוגג. בעונה הראשונה של הסדרה האמריקאית,מנהל המחוז, מייקל סקוט, מהדהד את הביטחון העצמי ההזוי וההתנהלות הפוגענית של דייויד ברנט. אך לאורך כל העונות הבאות, סופרים פיתחו את סקוט לדמות נאיבית וליצנית יותר, שסיכוי גבוה יותר לזכות בטובת הקהל האמריקני.
הסופרים האמריקאים גם שיבטו את דמויות המשנה כדי שיהיו יותר חביבות. גם גארת קינן וגם דווייט שרוט הם חוטמים חומים, אבל גארת 'הוא חייל לשעבר צבאי חסר הומור, ואילו דווייט הוא חקלאי סלק אבסורדי. יריבו של טאר קנטרברי של גארת 'הוא אנדרדוג אמיץ שעדיין גר עם הוריו, בעוד ג'ים הלפרט, יריבו של דווייט, הוא דמות אופטימית יותר שמסתדרת במראה טוב וקסם קל. טים וג'ים מפלרטטים עם פקידי הקבלה המשועממים של ילדיהם הסמוכים למשרד שלהם: שחר המדוכדך, שהתפטר, ומקבילה האמריקני הרך והחיוך יותר פאם. הסדרה האמריקאית נחגגה בזכות צוות השחקנים שלה, וגם סטתה מהמקור בתוספת מתמשכת של דמויות חדשות רבות.
חברות המשרד: ורנהאם הוג נגד. Dunder Mifflin
שתי הגרסאות של המשרד מתקיימים בסניפים אזוריים של חברות נייר ארגוניות בעיירות תעשייה. הסדרה בבריטניה מתרחשת במשרד הבדיוני ורנהאם הוג באחוזת המסחר Slough באנגליה, ואילו הגרסה האמריקאית מוגדרת במשרד דנדר מפפלין בעיר החשמלית של סקרנטון, פן. כל משרד הוא בעל גוון ניטרלי ומואר פלואורסצנטי, אך הסופרים האמריקאים האירו את האורות לאחר העונה הראשונה של העיבוד, מכיוון שתאורת המשרד העמומה שעשתה את הלך הרוח בסדרה הבריטית הייתה אולי מטומטמת מדי עבור הקהל האמריקני שלא היה כרגיל לשמיים אפורים.
כולם בסדרה הבריטית הוא לבן להפליא, אליו פונה ברנט בפיילוט. אין לי שלט על הדלת שאומר 'אנשים לבנים בלבד', אתה יודע, הוא אומר. לא אכפת לי אם אתה שחור, חום, צהוב ... הסאטירה הספציפית הזו של גזענות בשוגג הושמטה מהסדרה האמריקאית, שמציגה צוות שחקנים מעט יותר מגוון אם כי לבן דומיננטי. ובכל זאת, חוסר הרגישות הגזעית של מייקל סקוט מואר בפרק השני, 'יום המגוון', כאשר הוא מבצע חזרה חסרת טקט של קטע כריס רוק.
סיפור המשרד: ארה'ב נגד. בְּרִיטַנִיָה
הכוח הקומי המניע של כל איטרציה של המשרד הוא הנתק בין תפיסת המנהל כיצד אחרים רואים אותו לבין המציאות כיצד הוא נתפס בעיני אחרים. חוט קומי נוסף לאורך שתי הסדרות הוא היריבות בין שני אנשי מכירות: הדינמיקה בין גארת 'לטים בסדרה הבריטית היא יותר שנאה הדדית אמיתית, אבל הבדיחות המעשיות של ג'ים על דווייט בגרסת ארה'ב הן הסחות דעת בלבד משעמום חיי המשרד. . סיפור העלילה הרומנטי המרכזי רואה את ג'ים ופאם מאושרים יחד בעונות 4 עד 9 של הגרסה האמריקאית, בעוד טים ושחר אינם מתמזגים עד ספיישל חג המולד בסוף סדרת הבריטים.
העיבוד האמריקני ל המשרד עבד כי הוא לא נשען יותר מדי על חומר המקור שלו מעבר להתחלה הסלעית שלו. האמריקאי מִשׂרָד פרק פיילוט היה עיבוד ישיר לזו הבריטית, משיחות הטלפון המפחידות של המנהלים אל המהדק בג'לי. זה עורר ביקורת מצד מעריצי הסדרה המקורית, כמו גם מצד עולים חדשים אמריקאים שלא ממש קיבלו את זה. החל מעונה 2, העיבוד גדל במקוריות כאשר סופרים החלו להתאים בדיחות ועלילות משנה לחברי השחקנים האמריקאים.
הומור המשרד: ארה'ב נגד. בְּרִיטַנִיָה
קו המחץ הכולל בשתי הגרסאות של המשרד הוא חוסר מקצועיות. בשני המופעים יש נושאים מרכזיים קומיים של סרבול חברתי ובדיחות מעשיות. בהתאם למסורת הקומדיה הבריטית, הסדרה המקורית בנויה על פרשנויות נשיכות על המציאות, ללעג את הכישלונות האישיים של הדמויות וגורמת מבוכה יד שנייה לקהל שלה. אבל הגישה של כל סדרה לטריוויאליות של חיי המשרד מציגה את ההבדלים בין ההומור הבריטי לאמריקאי.
הסיטקום המקורי הוא עדין ובוטה יותר מהעיבוד בו זמנית. השפה גסה יותר והבדיחות מתנגדות יותר: הצהרתו של דייויד ברנט כי כל זקן במשרד התעורר בסדק השחר, למשל, הוא מפורש יותר מהנביחה המקובלת של מייקל סקוט זה מה שהיא אמרה! ובכל זאת, מסירת הבדיחות של הסדרה המקורית מתיישרת עם הדקויות של ההומור הבריטי היבש והבלתי מת. העיבוד האמריקני הוא טיפוס מטופש, מעט מדולל על החומר המקורי, ומביא צחוקים במקום מהמסורת הקומית האמריקאית של תעלולים מטורפים ומסירה מוגזמת.
השריון הלא כוח הטוב ביותר ב-fallout 4
סיום המשרד: ארה'ב נגד. בְּרִיטַנִיָה
בשני הגמרים בשני החלקים נראה צוותי המשרד מתאחדים בחגיגה. שלוש שנים אחרי שעובד הסרט התיעודי הבדיוני שלהם, המשרד דמויות בריטניה מתמודדות עם תבוסה לקראת מסיבת חג המולד של החברה. דייוויד ברנט הפך למוכר נודד וזמר כושל עם חיי היכרויות מאכזבים. שחר אומלל בפלורידה עם ארוסה הלא מתחשב לי. טים נשאר לכוד בעבודה שהוא שונא עם נמסיס גארת 'כבוס שלו. למרבה המזל, החלק השני של הספיישל הופך את הנסיבות הקשות הללו: ברנט יוצא לבליינד דייט מוצלח ולבסוף מצליח להצחיק את עמיתיו, בעוד שחר עוזב את לי ומתאחד עם טים באנגליה. ובכל זאת, זה לא סוף טוב להרגיש טוב, מכיוון שהצופים לא יודעים אם הכל יסתדר. אני לא יודע מה זה סוף טוב, טים אומר. החיים לא קשורים לסיומים, נכון? זו סדרת רגעים.
מעבר לבריכה, מייקל סקוט מופיע בקאמבק מפתיע בחתונה של דווייט ואנג'לה עם סופי, לבבי זה מה שהיא אמרה ומציג לצוות תמונות של משפחתו המאושרת. לדוויט תפקיד המנהל של המחוז שתמיד חלם עליו, ג'ים ופאם מתחילים חיים חדשים באוסטין, טקסס, וריאן וקלי בעצם בורחים יחד אל השקיעה. בסופו של דבר, בעוד קהילת דנדר מפלפין מוצאת זאת בשמחה, עובדי ורנהאם הוג מתמודדים עם עתיד לא בטוח.
ההבחנה המרכזית בין גרסאות ארה'ב לבריטניה המשרד הוא זרם הסבל של המקור הבריטי לעומת זרם האופטימיות של העיבוד האמריקאי. שתי האיטרציות של המשרד הסופים המנוגדים שלהם מגבשים את הזהב הקומי שמייחד את שתי הסדרות ומסביר את ההצלחה המתמשכת שלהן: הגרסה הבריטית ביססה את נוסחת מיליון הדולר ומיליון הצחוק עם הדמויות המחוררות והריאליזם החד שלה, והגרסה האמריקאית שינתה את הנוסחה עם האידיאליזם החם והמטושטש של משפחה מאושרת אך לא שגרתית.
ביצת הפסחא של המשרד הופכת את המתיחה הטובה ביותר של ג'ים אפילו טובה יותר