הטבעת היא עיבוד נאמן למדי, אך הוא חותך הרבה מהניואנסים והתככים של הסרט המקורי, רינגו. הנה מה חסר ולמה.
הסרט משנת 2002 הטבעת - ביים גור ורבינסקי - היה סרט אימה מצליח ביותר של תחילת שנות האלפיים, שהתבסס על סרט יפני משנת 1998 טַבַּעַת אוֹ טַבַּעַת- עם זאת, הגרסה המחודשת האמריקאית בחרה לחתוך הרבה מהסרט המקורי. למרות שינויים אלה, ההצלחה כתוצאה מכך הטבעת דרבן סדרה של גרסאות מחודשות לאנגלית של סרטי אימה אסייתיים כולל הטינה , מים כהים , תְרִיס , ואחרים.
גם בסרט היפני המקורי וגם במהדורה המחודשת האמריקאית, סיפורו של הטבעת עוקב אחר עיתונאי חוקר שבחן את מותם המסתורי של כמה תלמידי תיכון שנפטרו כל אחד שבעה ימים לאחר שצפו בקלטת וידיאו מקוללת. כאשר היא בסופו של דבר צופה בקלטת בעצמה ומתחילה להיות רדופה על ידי תמונות רפאים של ילדה, המירוץ ממשיך להבין כיצד להרים את הקללה לפני שבעה ימיה.
המשך לגלול כדי להמשיך לקרוא לחץ על הלחצן למטה כדי להתחיל מאמר זה בתצוגה מהירה.
למרות שני הסרטים בעקבות הנחת יסוד כמעט זהה וסדרת אירועים, ישנם כמה שינויים גדולים שנעשו בעיצוב מחודש הטבעת לקהל אמריקאי. יש לציין כי המוטיבציות לדמות משתנות והרבה מההיבטים המוזרים יותר של הסיפור, כולל פעילות נפשית וסיוטים נחתכים מהמהדורה המחודשת, אך מדוע גור ורבינסקי החליט לבצע שינויים אלה?
הטבעת מסירה אלמנטים על טבעיים רבים
בשניהם הטבעת ו הטבעת , אחיינית עיתונאית חוקרת נפטרת בנסיבות מסתוריות. ב הטבעת , העיתונאית היא רייצ'ל, אותה מגלמת נעמי ווטס. כשהיא מגלה שבני נוער אחרים נפטרו באותו לילה ושאר ילדי בית הספר מעבירים שמועה על קלטת וידיאו מקוללת, העיתונאי יוצא לחפש את הקלטת.
שני הסרטים עוקבים אחר סיפור סיפור כמעט זהה, אך ישנם הבדלים בולטים מחוץ להנחת היסוד. בסרט היפני המקורי מגייסת הכתבת החוקרת את בעלה לשעבר - פרופסור בקולג '- לעזרה בבירור מקור הקלטת, בעוד שבמהדורה המחודשת האמריקאית רייצ'ל מגייסת את חברתה לשעבר, נועה, שהיא צלמת. בשניהם, האיש שהתגייס לעזרה הוא אבי הילד; הוא צופה בקלטת לפני שהבן צופה בסופו של דבר גם כן. בגרסה האמריקאית, כשרחל שואלת את בנה מדוע צפה בקלטת, הוא פשוט אומר שהוא לא יכול היה לישון. בגרסה היפנית המקורית, הבן אומר לאמו שרוח הרפאים של בן דודו אמרה לו לעשות זאת.
איך לבקוע ביצים מהר יותר פוקימון הולך
הטבעת מתמקד הרבה יותר ברדיפות, ופותר תעלומה רב שכבתית ותופעות נפשיות. בסרט היפני, העיתונאית, אסוקאווה, ובעלה לשעבר, טאקיאמה, מגלים מסר נסתר בקלטת הווידיאו כשהם צופים בו מחדש ומחפשים רמזים - ' להשתולל במלח, גובלינים יהיו שלך '. בסופו של דבר הם מגלים שההודעה הזו היא בניב מאי איזו ששימה. כאשר השניים יוצאים לאי, הם לומדים את ההיסטוריה של שיזוקו ימאמורה, אישה מקומית הידועה בכוחות הנפש שלה, ורופאה, חוקר ה- ESP, ד'ר הייצ'ירו איקומה.
ב הטבעת רייצ'ל מוצאת את אנה מורגן פשוט על ידי חיפוש בדפי מיקרופיש ישנים אחר תמונות הדומות לאלו המוצגות בקלטת. יש להניח שהיא ברת מזל ומוצאת סיפור על מותה של אנה - התאבדות שבוצעה לאחר שכל סוסיה עטורי הפרסים טבעו בעצמם. לאחר מכן רייצ'ל נוסעת לאי ומתחילה לשאול אחרי אנה, ומגלה שיש לה בת מאומצת עם כוחות נפשיים מוזרים לאחר שהיא מדברת עם הרופא היחיד באי.
הטבעת מפשטת את עלילת הרינגו יתר על המידה
העלילה של הטבעת הוא הרבה יותר מורכב. כאשר טקיאמה ואסוקאווה נוסעים להתארח באי איזו ששימה, הם מוצאים פונדק המנוהל על ידי טקאשי, אחיו של שיזוקו. טקיאמה מתעמת עם טקאשי ואומר לו שיש לו כוחות נפשיים משלו, והוא יודע שהזקן חשף את שיזוקו לתקשורת, בתקווה להרוויח ממנה כסף. באמצעות חזונות נפשיים, לומדים טקיאמה ואסוקאווה כי ד'ר איקומה ערך הפגנה של יכולותיו הנפשיות של שיזוקו, במהלכה עיתונאי גינה אותה כהונאה ונהרג פסיכולוגית על ידי בתו של שיזוקו, סדאקו. זמן קצר לאחר מכן סדרת דיווחים משמיצים גרמה לשיזוקו להתאבד. ד'ר איקומה פוטר על ידי האוניברסיטה שלו ונעלם עם סדאקו.
לאחר מכן נחשף באמצעות חזונות נפשיים מטקיאמה ואסוקאווה כי סדאקו הוא למעשה ילדו הבלתי לגיטימי של ד'ר איקומה, גבר נשוי עם משפחה משלו, והחולה שלו, שיזוקו. לאחר שהרופא נעלם עם סדאקו בעקבות מותו של הכתב, הוא העיף את הילדה בבאר שם נפטרה לאחר שבעה ימים.
ב הטבעת , כל זה מקוצר לכמה שיחות שחושפות את סיפור סמארה ועלילה מאוד פשוטה. אותה תוצאה בסיסית נחשפת, אך היא מאבדת הרבה מהניואנסים הקיימים בגרסה היפנית בה סדאקו היא בתו של מדיום שנרצח אז על ידי אביה כדי לשמור על נוכחותה בסוד. זה מסיר את הכוחות הנפשיים, את החזונות ואת שושלת אחיה של שיזוקו, ובוחרים במקום בסיפור של אם שהורגת את בתה המאומצת מכיוון ששיגעה את הוריה בכוחות הנפש שלה.
הוא אמנם עוקב אחר עלילה דומה מאוד, אך הגרסה המחודשת האמריקאית גוזרת כמחצית מהפיתולים של הסרט, ומייצרת סיפור פשוט מאוד של רודף רוחות, שלמרות שהוא טוב מאבד הרבה ממה שהפך את הגרסה היפנית המקורית נהדרת להתחיל עם.
מדוע הטבעת משנה כל כך הרבה מהעלילה
כשהתראיין על עבודתו ב הטבעת , ורבינסקי אמר שהוא קיבל בהתחלה השראה לעשות מחדש הטבעת לאחר שוולטר פ 'פארקס שלח לו עותק VHS של הסרט היפני המקורי, אותו תיאר כ'מסקרן ',' עיסתית 'ו'אוונגרד'. הוא גם אמר כי בעוד שגל הביקורת מצד מעריצי הסרט המקורי היה בלתי נמנע, במקור הוא התכוון לכך הטבעת להיות עיבוד נאמן שמעריצי המקור עדיין יוכלו ליהנות ממנו. אז למה לחתוך כל כך הרבה מהניואנסים?
ההסבר הסביר ביותר לשינויים הגדולים בעלילה הוא האמריקניזציה של הסרט. סרטי אימה אמריקאיים רבים - לפחות מתחילת עידן שנות האלפיים - תוכננו להיות חביבים מאוד לקהל הגדול ביותר האפשרי, הכוללים עלילות פשוטות, פחדים מוצקים ופשטות. לעומת זאת סרטי אימה יפניים אינם מעוצבים כך; לעתים קרובות הם כוללים הרבה אלמנטים על טבעיים ורצפים מסויטים וחלומיים. במהלך פרק זמן זה, חברות הפקה ובמאים רבים לא רצו לכלול את האלמנטים הללו בסרטים אמריקאים משום שהרגישו שהקהל לא יקבל אותם. אמנם ברור שזה לא המקרה מבחינת מה שחובבי האימה נהנים ומעריכים, אך זו הייתה התיאוריה הרווחת באותה תקופה.
למרות העובדה ש הטבעת הוא בבירור אמריקניזציה הרבה יותר פשטנית, חסרת ברק של הסרט היפני המקורי, זה גם לא סרט רע בשום דמיון. זה סרט נהדר למה שהוא, ועדיין מציע את אחד העיבודים הנאמנים ביותר לסרט אימה אסייתי עד כה.